שם : אסף אביטל
שנת לידה : 1967
מגורים אחרונים : אילת
מהות העבירה : אונס וביצוע מעשים מגונים בילדים בני 6-9
גזר דין : שש וחצי שנות מאסר
תאריך גזר הדין : נובמבר 2004
סיפור אישי
אסף אביטל, עובד מלון מאילת, הוא פדופיל מורשע. בשנות התשעים הורשע אביטל בביצוע מעשים מגונים במרכז הארץ. אביטל עבר לאילת והמשיך במעשי הפדופיליה בילדות בנות 5 עד 9. מכתב האישום עולה כי אביטל היה נוהג לארוב לקורבנותיו בגנים ציבוריים ורכש את אמונן של הילדות, בכך שסיפר להן שאבד לו כלב או חתול והן נענו בתמימות לעזור לו בחיפושיו. באחד המקרים הוא הוביל את הילדה אל מאחורי העצים ואמר שהוא רוצה לבדוק לה את השרירים, הורה לה לשבת בפיסוק רגליים וביצע בה מעשה מגונה. במקרה אחר הוא פנה אל אחת הילדות ששיחקו בחוץ ואמר לה, בואי נתחבא ביחד. אביטל אמר לה שהוא יעשה לה מסאז’ כדי שיהיה לה כוח ואז ביצע בה מעשה מגונה. במקרה אחר הוא פנה אל אחת הילדות ושאל אותה אם היא רוצה לראות חתולה. משנענתה לו הוא משך בידה, הוביל אותה לשיחים, אמר שיראה לה מקום מחבוא, שאל אותה אם יש לה כוח והורה לה לפסק רגליה בישיבה ולאחר מכן ביצע בה מעשים מגונים. אביטל היה נוהג לפתות ילדות בתואנות שונות כגון “אבד לי כלב”, “בואי נתחבא ביחד”, רוצה לראות חתולה” וכו’. לאחר שהיה מפתה אותן למקום מסתור היה נוהג לבצע בהן את זממו וגם זה תוך כדי שהיה מספר להן שהוא ‘בודק להן את השרירים’.
כשהחלו להצטבר במשטרת אילת תלונות מהן עלה דפוס פעולה זהה, הגיעו במשטרה למסקנה כי מדובר בפרופיל סדרתי. תשעה גברים המוכרים כעברייני מין בקטינים מאילת נחקרו ממושכות ונחקרו. אביטל שהיה תושב “חדש”, כמספר שנים בעיר, לא נחקר. אביטל נעצר רק לאחר שאחת הילדות שהוא ביצע בה מעשים מגונים הצליחה להביא לזיהוי הסופי שלו. אביטל נעצר לאחר חקירה ממושכת של משטרת אילת שנמשכה תשעה חודשים. במשטרת אילת טענו כי לא פרסמו את עובדת היותו של פדופיל פעיל בעיר כדי למנוע פאניקה בקרב ההורים . כתב האישום נגד אביטל הכיל 18 מקרים של מעשים מגונים בילדות בנות 6-9 ואונס של ילדה בת 8.
במרץ 2019 נעצר אביטל שוב לאחר שעל פי החשד עקב אחר ילדה בת 6, תפס אותה והוביל אותה לבניין סמוך שם ביצע בה מעשים מגונים. סנגורו של החשוד טען בבית המשפט כי החשוד קשר את עצמו למקום, אך לא לאירוע – “הוא לא הודה בתקיפה או במעשה מגונה”. סנגורו ביקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו של החשוד – השופט אורן סילברמן החליט כי אין הצדקה לבקשה: “בכל הקשור לבקשה לאיסור פרסום שמו ופרטיו של המשיב הר שבנסיבות דנן לאור עוצמת החשד, המסוכנות כפי שהתייחסתי אליה לעיל והעבר הפלילי, אין הצדקה לבקשה. זכות הציבור בנסיבות דנן לדעת גוברת, היא גם ברירת המחדל בחוק בהיעדר הוראה סטטוטורית לאיסור הפרסום”
כתבות על העבריין